החלטה בתיק בר"ע 22606-03-12

1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מיום 15.2.2012 (השופטת יעל אנגלברג שהם; בל 22958-10-10), בה נדחתה בקשתה של המבקשת לבטל פסק דין בו נמחקה תביעתה, על פי בקשתה.

2.     הרקע לבקשה:

2.1.                     המבקשת הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לגמלת הבטחת הכנסה בנפרד מבן הזוג, אשר נדחתה על ידו ביום 10.10.2010, בנימוק שהיא ידועה בציבור של אבי ילדיה, ופניית המבקשת לבדיקת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה "צריכה להיעשות ביחד עם בעלך" . בהמשך לכך, ביום 12.10.2010 הגישה המבקשת תביעה לבית הדין האזורי. ביום 11.1.2011 הגישה המבקשת בקשה לסגירת התיק ולהפנות את הנושא בחזרה למוסד לביטוח לאומי, תוך שהיא מציינת כי בכוונתה להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה חדשה לגמלת הבטחת הכנסה. לאור בקשתה, ביום 16.1.2011 ניתן פסק דין הקובע שהתביעה נמחקת.

2.2.                     המבקשת הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה חדשה לגמלת הבטחת הכנסה, אשר נדחתה על ידו ביום 16.1.2012. כנגד החלטה זו של המוסד לביטוח לאומי, הגישה המבקשת תביעה חדשה (בל 22451-02-12).

2.3.                     ביום 29.1.2012 הגישה המבקשת בקשה לביטול מחיקת התביעה עליה הורה בית הדין, לאור בקשת המבקשת, בפסק דינו מיום 16.1.2011. ביום 15.2.2012 דחה בית הדין האזורי את הבקשה, וקבע כי "משנמחקה התביעה לבקשת התובעת ובהעדר הסכמת הנתבעת, אין מקום לביטול המחיקה. עם זאת, אין במחיקת התביעה כדי להוות מעשה בי-דין והתובעת רשאית להגיש תביעה חדשה". החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור .

3.     בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי בית הדין שגה בהחלטתו בכך שלא התחשב בעובדה שהמבקשת לא הייתה מיוצגת בעת שהגישה את הבקשה למחוק את התביעה; בית הדין טעה בכך שלא אפשר למבקשת למצות את זכויותיה ולחדש את התביעה, אשר נמחקה לבקשת המבקשת שלא הייתה מודעת לזכויותיה, וקיבלה עצה למחוק את התביעה מהנוכחים באולם בית הדין; למבקשת כוונה לאחד את הדיון בתביעה שנמחקה (בל 22958-10-10) עם התביעה הנוספת שהגישה נגד המוסד (בל 22451-02-12) לאחר שנדחתה תביעתה הנוספת לגמלת הבטחת הכנסה. בשני התיקים מדובר בטענות זהות, יוגשו אותן ראיות ויישמעו אותם עדים, ולכן ביטול המחיקה לא יכביד על בית הדין או הצדדים; לצורך הגשת תביעה חדשה על המבקשת להראות שינוי בנסיבות. אולם, הדבר בלתי אפשרי מאחר שהתביעה נמחקה ולא הוכרעה, ומכאן ניתן להסיק, בטעות, כי המבקשת הסכימה לתוכן מכתב הדחייה של המוסד לביטוח לאומי. לפיכך, אם לא תבוטל המחיקה, למבקשת ייגרם נזק של הפסד גמלת הבטחת הכנסה, הן למפרע והן בעתיד אף לגבי התביעה החדשה.

4.     בהחלטה מיום 22.3.2012 הבהיר בית דין זה כי לפי תקנה 127 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 המבקשת יכולה להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, ואין צורך בשינוי נסיבות לשם כך, וזאת כפי שקבע בית הדין האזורי בהחלטתו. ודאי, שאין צורך בשינוי נסיבות להגשת התביעה הנוספת, שאף הוגשה בשל עילה חדשה - תביעה אחרת שדחה המוסד. מכאן, שמחיקת התביעה תפגע רק בזכאות הרטרואקטיבית לגמלת הבטחת הכנסה, ככל שתתקבל טענתה של המבקשת כי לא הייתה ידועה בציבור של אבי ילידה בתקופה הרלוונטית.

בנוסף, נקבע בהחלטה כי המוסד לביטוח לאומי יודיע איזה תביעות הגישה המבקשת למוסד לביטוח לאומי בשנת 2011, באיזה מועדים הן הוגשו ונדחו, ומאיזה נימוק, וכן יודיע אם הוא מסכים שבמסגרת התביעה בתיק
בל 22451-02-12 יידון גם הערעור על דחיית התביעה לגמלת הבטחת הכנסה מיום 10.10.2010.

5.     בהמשך להחלטת בית הדין מיום 22.3.2012, מסר המוסד לביטוח לאומי בהודעתו כי המבקשת הגישה תביעה להבטחת הכנסה ביום 31.1.2011, אשר נדחתה ביום 13.3.2011 בשל היותה ידועה בציבור; המבקשת הגישה תביעה להבטחת הכנסה ביום 5.10.11, אשר נדחתה ביום 6.12.2011 בשל סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980; המבקשת הגישה תביעה להבטחת הכנסה ביום 13.12.2011, אשר נדחתה ביום 16.1.12 בשל היותה ידועה בציבור, ועל מכתב דחייה זה הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (בל 22451-02-12). כן הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא אינו מסכים כי במסגרת התביעה בתיק 22451-02-12 תידון גם התביעה בדבר דחיית התביעה לגמלת הבטחת הכנסה מיום 10.10.2010. המשיב הפנה לאמור בתגובתו לבית הדין קמא, והוסיף כי גם אם בהתאם לסעיף 15 לחוק ההתיישנות לא תילקח בחשבון התקופה בה התביעה הייתה תלויה ועומדת בבית הדין האזורי, הרי שעדיין חלפה למעלה משנה ממועד מחיקת התביעה.

6.     לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. החלטת בית הדין בדבר דחיית הבקשה לביטול מחיקת התביעה, הינה החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. כלל הוא שבית דין זה כערכאת ערעור אינו נוהג להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות, והמבקשת לא הראתה כל טעם מוצדק לחרוג מהכלל האמור. אציין, כי המבקשת הגישה את הבקשה לביטול פסק הדין למעלה משנה לאחר שנמחקה תביעתה, ולא ניתן על ידה כל הסבר לשיהוי הממושך בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין. מה גם, שתביעתה החדשה למוסד לביטוח לאומי, שהיוותה את העילה לבקשה למחיקת התביעה, נדחתה בהחלטת המוסד מיום 13.3.2011. 

7.     כאמור, מודגש ומובהר כי מחיקת התביעה לא יצרה מעשה בית דין, ואין בה כדי לפגוע בטענות המבקשת כנגד החלטות אחרות של המוסד לביטוח לאומי.

8.     סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  י"ז אייר תשע"ב (09 מאי 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: